וונציה

העיר וונציה מצויה באיזור ונטו של איטליה, בעיני רבים אחד ממחוזות איטליה היפים והמרתקים.
מעט פרטי בסיס על העיר וונציה לפני הכל, אוכלוסייתה של וונציה מונה כ 64000 תושבים, בשכונותיה של ווציה ובעיירות הקרובות ביחד גרים למעלה מ 300 אלף תושבים, איזור וונציה מישורי ברובו, אך מעוטר נחלים, חופים, היסטוריה ותרבות עשירה, על אף שהיא מהידועות ומהמפורסות שבערי העולם וונציה אינה מצוייה ברישמת הערים הגדולות באיטליה, אך ללא ספק היא אחת מחמשת העירים המתויירות באיטליה ואיתה ברשימה, רומא, מילאנו, פירנצה ונאפולי.

בלאס וגאם ובסין הקימו מלונות ענק שמנסים לשחזר את וונציה, אך הדבר האמיתי והבלתי ניתן לשחזור מצוי כמובן כאן, 1400 שנות היסטוריה, הביאו לאחת מיצרות המופת של העולם, וונציה היא שונה מכל מה שהכרתם, אם תגיעו אליה מהים, דרך יוון תחוו את החוייה באופן המרגש ביותר, הים אט אט הופך לעיר והכל סובב את התעלות של וונציה, העיר היחידה באירופה שמעט מזכירה את וונציה היא אמסטרדם.

וונציה היא עיר מושלמת למי שמחפש את השיטוט בסימטאות, תמצאו בה פינות יפיפיות, כיכרות קטנות, גשרים על התעלות, פיצריות ביתיות, גלריות מיוחדות, שווקים מלאי כל טוב והכל קרוב מאד, כמו כל מרכז של עיר איטלקית אחרת, תוכלו לראות ולהרגיש את וונציה ביום אחד, אך אם תרצו לחיות את החיים בוונציה באמת, הקדישו לה לפחות שני לילות.

התמצאות בוונציה :

וונציה בנוייה על 117 איים קטנים המופרדים על ידי תעלות, יש בה 154 תעלות  וכ 416 גשרים על התעלות, רוב הגשרים עומדים על תילם כבר מאות שנים, שלושה גשרים בלבד עוברים מעל התעלה הגדולה של וונציה שהיא גם התעלה הראשית, מעין כביש ראשי לסירות קטנות וגדולות, שמה של תעלה זו הוא גרנדה קאנאלה, בתחילת התעלה מצוייה התחנה המרכזית של הסירות המשיטות אנשים בתעלות של וונציה, צמוד לתחנה זו מצוייה גם תחנת הרכבת של וונציה לנסיעות מחוץ לעיר, במרכז וונציה שני כלי התחבורה העיקריים הם רגלים או סירה, אין כניסת רכב למרכז העיר, אם הגעתם אם כזה השאירו אותו באחד החניונים המצויים באיזור תחנת הרכבת וצאו לשיטוט רגלית או עם סירה במרכז העיר.

העיר וונציה מחולקת למספר רובעים, קסטלו, קאנארג'ו, סאן מרקו, דורסודורו, סנטה קרוצ'ה והלידו, הרובע המתוייר ביותר אליו נוהרים עשרות אלפי התיירות הוא סאן מרקו, אך אל תוותרו על שיטוט ומעבר בכל הרובעים האחרים, ראו דילים לוונציה כאן באתר סי איטליה!
בקרוב ולקראת קרנבל המסכות בוונציה!

 קרנבל ונציה 
 

מקורו של הקרנבל במנהגים כפריים עתיקים, שתפקידם היה לציין את המעבר מעונת החורף לסתיו. המסכות והתחפושות שימשו להרחקת הרוחות הרעות. גם הרומאים נהגו לחגוג לאל סאטורנו, בקרנבל שנמשך שבעה ימים בחודש דצמבר. הקרנבל קשור גם למסורת הקאתולית, לקיארזימה- Quaresima , 40 הימים שבהם ישו נמנע מאכילת בשר בזמן שהותו והסתגפותו במדבר. הביטוי הלטיני carnem levare שהפך ל- carnevale פירושו להסיר את הבשר. עדויות על קרנבל ונציה אפשר למצוא כבר במאה העשירית לספירה. בימי הביניים, לאחר תקופה שבה הנצרות נהגה בנוקשות, הכמרים אשרו את כל החגיגות,  כולל  הקרנבל, שהיה בשיאו במאות ה-14 וה- 15. לבישת מסיכות, תחפושות והצגות סימבוליות איפיינו  את הקרנבל ולמעשה במשך החודשים שבהם הוא התקיים כל דבר התקבל כאפשרי. זו היתה תקופה של פסק זמן ופרישה מהמציאות אל תוך מיתוס "העולם ההפוך". הקרנבל הווה  גם אמצעי בקרה של גבולות המין אנושי – מעין דופק שבדק, בזמן המוגבל של הקרנבל, עד היכן ניתן להגזים.

חבילות לקרנבל המסיכות בונציה באישור מיידי

ונציה, שהייתה חברה אוליגרכית, אפשרה בזמן הקרנבל למעמדות הנמוכים יותר להיות לרגע בעלי המעמד הגבוה, בעלי הכוח והשלטון, אך רק בלבוש המסיכה,.הקרנבל החל ב-26 בדצמבר ונמשך מספר חודשים, מה שיצר את הדימוי של ונציה כעיר בילויים.

תושבי ונציה השתתפו בחגיגות הרשמיות בכיכר, בייחוד באלה של יום חמישי – Giovedל grasso (לזכר הנצחון של הדוג' מיכיאל על אולריך מאקיילאה), שבהן היה אקרובט יורד באומגה ממגדל הפעמון של סאן מרקו. הכל היה בקרנבל: זקוקי דינור, הצגות מאולתרות, אוכלי אש, תאטרוני בובות, ריקודים ואומני רחוב. בקרנבל התקימו גם מסיבות פרטיות רבות בארמונות העשירים, שם התנהלו מלבד נשפי ריקודים גם משחקי מזל. באווירה זו מדינת ונציה לא ויתרה על ניהול משחקי המזל בבית ששימש למשחקים אלו באופן רשמי ונוהל ע'י המדינה. החל משנת 1638, שבה נפתח הרידוטו די סאן מויזה- Ridotto di S. Moisי, ועד שנת 1774 שבה הוא נסגר, אלפי שחקני מזל במסכות "הזרימו" מכיסם נהרות של דוקטים לקופת מדינת ונציה.

במאה ה-18, המאה האחרונה של הרפבוליקה לפני נפילתה בידי הצרפתים ב-1797, אלפי תיירים וסקרנים החלו להגיע לקרנבל כדי לחיות את האווירה התוססת והמיוחדת שנוצרה בעיר בחודשי הקרנבל, וונציה הפכה ל"עיר המשיכה" של אירופה.

בקומדיות של קארלו גולדוני - Goldoni, המחזאי הוונציאני שכתב את מחזותיו בניב המקום, מופיע הקרנבל פעמים רבות ומחזותיו הופכים למסמכים יקרי ערך. ואין לשכוח, כמובן, את  ג'אקומו קזנובה - Casanova, הדמות המיתית שמסמלת את ההנאה, המותרות והדקדנטיות של ונציה במאה ה-17.

השמוש במסיכות והשתתפותם המקיפה של התושבים והתיירים שהגיעו מכל רחבי אירופה הגבירו את צריכת המסכות, וכך נולדה מלאכת עשיית המסכות שאומניה נקראים מאז ועד היום מאסקררי - maschereri, ומייצרים מסכות מקארטה פסטה, מבדים ספוגי שעווה ומעור. אחת התחפושות הכי אופנתיות בקרנבל היתה הבאוטה - la bauta - שאותה לבשו גברים ונשים, ומרכיביה העיקרים הם גלימה שחורה בשילוב עם כובע שחור בעל 3 קרניים, ומסכה לבנה שכסתה את הפנים אך איפשרה לאכול ולשתות, מה שהפך אותה למבוקשת מאוד. תחפושת אחרת אופנתית הייתה המורטה – Moretta, אותה לבשו הנשים. התחפושת הזאת מורכבת מבד קטיפה שחור בצורה אליפטית, שנשאר על הראש תודות לכפתור שהנשים החזיקו בין השיניים. גם הדומינו הייתה תחפושת מבוקשת. זו הייתה עשויה מגלימה ארוכה מאד שאליה היה מחובר כובע שהסתיר את הפנים. תאטרון המסיכות הקומדיה דל ארטה – commedia dell’arte זוכה להכרה רישמית ודמויותיו הופכות לסטריאוטיפים אמיתיים של דמויות מאפיינות של החברה הוונציאנית. 

הקרנבל בוונציה נפסק אחרי נפילת הרפובליקה של ונציה בזמן היותה תחת השלטון האוסטרי והצרפתי שאסרו על קיומו. אולם את מסורת הקרנבל המשיכו באיים בוראנו- Burano ומוראנו- Murano, ורק בסוף שנות השבעים של המאה העשרים זכו תושבי העיר לפתיחתו הרשמית המחודשת.כיום מתמלאים רחובותיה של ונציה בתיירים מכל העולם כדי לחגוג את הקרנבל שמתקיים מדי שנה בחודש פברואר. ימי הקרנבל הופכים להפנינג מתמשך של אלפי מסכות ותחפושות מסורתיות ומקוריות, תיאטרוני רחוב, מוסיקה, רקודים, אוכל ושתייה והרבה שמחה בכל השפות והניבים. הקרנבל מסתיים ביום "שלישי השמן"- Martedל grasso ,יום האחרון של הקארזימה ובו מתקיימות חגיגות הקרנבל האחרונות אבל אולי היפות ביותר.

תגיות : קרנבל המסכות בוונציה  קרנבל מסכות ונציה  קרנבל וונציה פסטיבל המסכות וונציה